לבירור פיצויים, ניתן להתקשר:
03 686 8831
לייעוץ חינם ללא התחייבות, עבור הערכת שווי תביעתך, יש למלא פרטים:
התקשרו: 03-686-8831

הסכמה מדעת

סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, קובע, כי לא יינתן טיפול רפואי, אלא אם המטופל נתן לכך הסכמה מדעת.  
על מנת שמטופל יוכל לתת הסכמה מדעת לעניין טיפול רפואי מסוים, הרי שעל הרופא המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו באופן סביר.  

מידע רפואי לצורך העניין כולל את הדברים הבאים:
אבחנה, תיאור ההליך, מטרתו, התועלת הצפויה ממנו והסיכויים להצלחתו, הסיכונים הכרוכים בטיפול לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות, סיכויים וסיכונים של טיפולים חלופיים או של היעדר טיפול רפואי ועובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני – במידה והוא כזה. 

כפי שצוין לעיל, על הרופא המטפל למסור בפני המטופל בטרם ביצוע ההליך הרפואי מידע אודות טיפולים חלופיים. הדבר כולל גם טיפולים רפואיים חלופיים שאינם מתבצעים במתקן הרפואי בו עובד הרופא המטפל ובתוכן בדיקות הדמיה מורחבות ובדיקות אשר אינן כלולות בסל הבריאות ונתין לקבלן במסגרת שירתי רפואה פרטיים, כאשר בשירותים ו/או בדיקות אלה יש להבטיח רמת ודאות גבוהה יותר ולהגביר את תועלת ההליך הרפואי ותוצאותיו למטופל. כלומר, על הרופא המטפל ליידע את המטופל אודות טיפולים רפואיים חלופיים, גם אם מדובר בטיפולים שאינם מבוצעים במתקן הרפואי בו הם נמצאים. זאת, על מנת שתהיה פרוסה לפני המטופל התמונה בכללותה בטרם הוא נותן הסכמתו. שכן, לא תמיד הטיפולים הרפואיים המבוצעים במוסד הרפואי המסוים הינם בהכרח הטיפולים הטובים ביותר בעניינו של מטופל ספציפי. במידה והרופא המטפל לא עושה כן, והטיפול הרפואי שניתן לו מסתבר להיות החלופה הפחות מתאימה מבין החלופות שהיו אפשריות עבורו, הרי שיתכן ותהיינה לכך השלכות כלפי הרופא והמוסד הרפואי, במקרה של תביעה בגין רשלנות רפואית
 
פן נוסף בעניין דלעיל, הינו עיסוק משפטי באסכולות רפואיות שתומכות ו/או שוללות את טענות הרופאים לעניין שיטת הטיפול ו/או שיטה טיפולית חלופית שנטענת במסגרת ההליך המשפטי על ידי המטופל, כאשר פרק זה בפני עצמו מתייחס לנטל ההוכחה המשפטי.    

סעיף 15 לחוק זכויות החולה, מונה את המקרים בהם, ניתן להעניק למטופל טיפול רפואי ללא הסכמה

מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת.
לא ידוע למטפל, כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי.
אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו או אפוטרופסו, (אם מדובר במטופל שהינו קטין או פסול דין)

אופן מתן ההסכמה

עוד מוסיף החוק וקובע, כי ההסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. 

כאשר מדובר בהליכים רפואיים המנויים בתוספת לחוק, הרי שעל ההסכמה מדעת להינתן במסמך בכתב. מסמך, הכולל את תמצית ההסבר שניתן למטופל. כשמעיינים בתוספת לחוק, ניתן למצוא ברשימת הטיפולים וההליכים טיפולים והליכים כדוגמת: טיפולי הפריה חוץ גופית, טיפולים כימותרפיים בגידולים ממאירים, טיפולי דיאליזה, ניתוחים כירורגים למעט ניתוחים ופרוצדורות פשוטות שאינם מצריכים הסכמה מדעת בכתב וכיוצ"ב טיפולים רפואיים.  
במידה ומטופל נזקק לטיפול רפואי המנוי בתוספת – כלומר, יש צורך בהסכמה מדעת בכתב, אך הוא נתון במצב אשר מונע ממנו מלתת את הסכמתו מדעת בכתב, הרי שבמקרה כזה, ההסכמה תינתן בפני שני עדים ותתועד ביחד עם העדות בכתב בהקדם האפשרי.  

מצב חירום רפואי מוגדר בחוק זכויות החולה כך: "נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו, או קיימת סכנה מיידית, כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף".   
במידה ועולה הצורך לבצע במטופל טיפול רפואי המנוי בתוספת, אך מדובר במצב חירום רפואי, הרי שניתן להסתפק בשלב זה בהסכמה מדעת בעל פה ולתעד אותה בכתב בהקדם האפשרי. 

כשנכנסים לחדר ניתוח, אחרי שהושגה ההסכמה מדעת הנדרשת, יודעים כיצד הניתוח מתחיל, אבל לא בהכרח יודעים כיצד הוא יסתיים. לעתים, תוך כדי ההליך הרפואי עולה הצורך בהפעלת שיקול דעת ובשינוי פעולה. מטבע הדברים, ישנם מקרים בהם לא ניתן להשיג את ההסכמה מדעת של המטופל. כל עוד הרופא התנהל באופן סביר, הרי שבית המשפט לא יזקוף את הדברים כנגדו.  

אילו מצבים במסגרת החובה בדבר הסכמה מדעת לפי חוק זכויות החולה, עלולים לחשוף את הרופא ואת המוסד הרפואי לתביעה בגין רשלנות רפואית?

אי מתן הסברים בדבר הסיכונים האפשריים הנובעים מטיפול רפואי מסוים.

חוסר במידע אודות ההליך הרפואי, לרבות מידע בדבר כאב וסבל, אי נוחות ותופעות לוואי, עלולים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

במידה ומחתימים את המטופל על טופס הסכמה "רגע" לפני שהוא נכנס לחדר הניתוח, אך לא מדובר במקרה חריג, (כדוגמת מקרה חירום ואין צורך דחוף שאינו מותיר זמן לספק הסברים נאותים למטופל), הרי שבית המשפט לא יכיר בהכרח באותו טופס כמילוי החובה החקוקה על פי חוק זכויות החולה לעניין דרישת ההסכמה מדעת. כך שחתימה כלאחר יד על מסמך אין בה כדי לספק לרופא ולמוסד הרפואי הגנה מפני תביעה בגין רשלנות רפואית.  

אם מטופל קיבל טיפול רפואי שפרטיו לא הוסברו לו כראוי וכתוצאה מן הטיפול הרפואי הוא נפגע, הרי שבמידה ויוכח שישנו קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו למטופל לבין אי מילוי דרישות החוק, הרי שעשויה להתגבש במקרה שכזה עוולת הרשלנות הרפואית.