לבירור פיצויים, ניתן להתקשר:
03 686 8831
לייעוץ חינם ללא התחייבות, עבור הערכת שווי תביעתך, יש למלא פרטים:
התקשרו: 03-686-8831

ביטול הלכת "חיים בעוולה" והרחבת הלכת "הולדה בעוולה"

בימים האחרונים התקבל פסק דינו של בית המשפט העליון שביטל הלכה משפטית ידועה ומקובלת בתחום רשלנות רפואית, שהינה סוגיית "חיים בעוולה" כאשר מנגד הרחיב בית המשפט את עקרונות ההלכה הנוגעת להולדה בעוולה.  

מדובר בלידת יילוד בעל מומים קשים, אשר הייתה נמנעת אלמלא רשלנות הרופא והצוות הרפואי לשלוח את האם לבדיקות שונות לאיתור מומי העובר ו/או להמליץ על הפלת העובר ובדרך חזו למנוע את הולדת העובר במומיו הקשים לאוויר העולם. 

מהי ההולדה בעוולה בתביעות רשלנות רפואית?

תביעת הוריו של יילוד אשר נולד בעל מום, אשר טוענים כנגד רופא או מרכז רפואי או כל גורם רפואי אחר כי התרשלו ו/או לא ביצעו המוטל עליהם כרופאים סבירים או כפי שמרכז רפואי סביר היה פועל לאיתור מומי העובר בזמן. לרוב רשלנות הגורם הרפואי מתבטאת, כדלקמן: בייעוץ גנטי רשלני שנעשה לפני ההיריון או במהלכו; פענוח רשלני של נתוני מעבדה שגרם התעלמות ממחלה המקננת ביולדת; רשלנות בפענוח ממצאי בדיקת שלמות העובר, אולטרא סאונד ועוד. בכל המקרים הללו, נמנע מן האם היולדת מידע חיוני, או  סופק לה מידע שגוי בדבר מצבה או מצב העובר, או אז נטעת טענה על ידי האם לפיה, לא יכלה לשקול אם לבצע הפלה ולמנוע את בואו לעולם של יילוד פגום[1].

בפס"ד דנן ביהמ"ש העליון ביטל את עילת ה"חיים בעוולה" – עילת תביעה במסגרת עוולת הרשלנות, של ילד שנולד עם מום. אולם במקביל, הרחיב ביהמ"ש את עילת התביעה של ההורים – עילת "ההולדה בעוולה", כך שבאמצעות עילה זו, ניתן יהיה ליתן להורים פיצוי, שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של היילוד גם  אחר בגירותו ולמשך כל תוחלת חייו.

עילת ההורים – תביעה בגין "הולדה בעוולה"

קבלת תביעתם של ההורים אין משמעותה כי חייו של הילד אינם בעלי ערך, או כי מוטב לו עצמו כי לא היה נולד; משמעותה היא, כי נמנעה מן ההורים האפשרות לבחור שלא לגדל ילד בעל מוגבלות, על הקשיים הכרוכים בכך. קיים הבדל ממשי בין התייחסות לילד חי ונושם, בעל אישיות, רצונות ורגשות – כאל מי שחייו נעדרים ערך, עד כי מוטב היה לו שלא היה נולד, התייחסות שאנו כחברה וכן בתי המשפט בישראל לא מוכנים לקבל, לבין התייחסות אל זכותם של ההורים, כפי שהייתה קודם מעשה ההתרשלות, לבחור אם ברצונם להמשיך ולקיים את ההיריון או לבצע הפלה חוקית ומותרת – וזאת בשלב בו ילדם
היה עובר, הנעדר חיים עצמאיים.

הוכחת הקשר הסיבתי

בתביעת רשלנות רפואית ישנו פן הוכחתי נדרש לשם הוכחת התביעה, כאשר הינו יסוד הקשר הסיבתי שבעניינו נקבע בעניין עילת ההולדה בעוולה יש להוכיח, כי אלמלא ההתרשלות הרפואית , היו הוריו של הילוד בוחרים להפסיק את ההיריון באמצעות ביצוע הפלה, ובכך היו נמנעים מהבאתו לעולם. לשם כך, נקבע, יש להוכיח קשר סיבתי זה במסגרת שני שלבים אשר נקבעו בפסק הדין:  

1. כי אילו עמד בפני הוועדה להפסקת היריון מלוא המידע הרפואי הרלבנטי (מידע שלא הובא לידיעת ההורים בשל ההתרשלות) – היתה הוועדה מאשרת להורים את הפסקת ההיריון. (בשלב  זה, יש לבחון את הקריטריונים אשר נקבעו בחוקים ובתקנות הרלוונטיים אודות אישור הועדה). 

2. רק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית ידרשו ההורים להראות כי אלמלא ההתרשלות, הם אכן היו פונים לוועדה להפסקת הריון לשם קבלת האישור.   

הפיצויים בגין הולדה בעוולה  

מהן "ההוצאות העודפות"?

הוצאות העודפות הינן הוצאות אשר אינן כרוכות בהוצאות בגידול ילד בריא, קרי, ההוצאות העודפות הינן ההוצאות הכספיות הכרוכות בטיפול ביילוד במומו עד לבגרותו. בתביעת נזיקין רגילה, ניתן הפיצוי רק בגין "ההוצאות העודפות" שנגרמו עקב האירוע הנזיקי, ולא ניתן פיצוי בגין אותן הוצאות שהיו מוצאות גם אלמלא ארע הנזק. כך למעשה הפיצויים בגין תביעת הולדה בעוולה הינם עבור ההוצאות העודפות עד גיל בגרות. כאשר הילד הגיע לגיל בגרות, הפיצוי יינתן בהתאם לצרכיו של הילד ובתלותו בהוריו, הפיצויים יתבטאו, הן בגין ההוצאות העודפות והן בגין הוצאות מחייתו הרגילות לאחר הגעתו לגיל בגרות ועד סוף תוחלת חייו. 

פגיעה באוטונומיה

מהו פיצוי בראש הנזק פגיעה באוטונומיה בתביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה? 

להורים ישנה זכות מוקנית מכוח הדין והפסיקה בכל שלב הריון האישה, לדעת את מצבו הבריאותי וההתפתחותי של העובר או היילוד. מידע זה ניתן במסגרת הבדיקות השונות אותה עוברת האישה במסגרת הריונה. הסתרת מידע מעיניי ההורים עשוי להתבטא במספר מישורים: אי דיווח מלא אודות מצבו ההתפתחותי של העובר, הסתרת מידע רפואי הנוגע להתפתחות העובר, הסיכונים הכרוכים בהמשך ההריון ועוד. בפס"ד הדין דנן קבעה כב' השופטת חיות, כי לא ניתן לקבוע הלכה ברורה בכל הנוגע לגובה הפיצוי בגין ראש הנזק פגיעה באוטונומיה. רוצה לומר, כי בשעה שקבע בית המשפט כי ישנה פגיעה באוטונומיה הנוגעת לחופש הבחירה של ההורים לדעת את מצבו של עוברם לאשורו, לא יכול בית המשפט לקבוע מרכיב פיצוי קבוע אשר יהיה נכון למכלול המקרים בהם ישנה פגיעה באוטונומיה, אלא כל מקרה ומקרה יידון לפי מרכיביו ומאפייניו האינדיבידואלים ולפיהם ייקבע גובה הפיצוי.  הלכה זו, נקבעה מכבר בע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון ראבי, פס' 40 לפסק דינה של השופטת א' חיות (טרם פורסם, 4.12.2011)).

פיצוי בגין נזק שאינו ממון

פיצוי בגין עוולת ההולדה בעוולה בתביעת רשלנות רפואית אינו עבור נזק שהינו קצוב בזמן וחד פעמי, אין זה פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה אשר ניתן עבור אירוע מסוים ונבדל עקב ביטול בחירת ההורים בין חיים למוות. פיצוי זה ניתן עבור חיים שלמים המלווים בקשיים  יומיומיים בחיי הילוד והאתגרים הרבים אותם ההורים מצווים לעבור בגין גידול ילד אשר נולד בעוולת הצוות הרפואי כבעל מום, והמכשולים אותם צפויים לעבור לכול תוחלת חייו של היילוד.  

לסיכום: 

בפסיקה של הרכב של שבעה שופטים, אמר כב' השופט ריבלין: "היום קבענו כי אין מקום לאמירה 'טוב מותי מחיי', אפילו אם מדובר בחיים מלאי קושי וייסורים. לחיים תמיד יש ערך. אדם בצלם אלוהים נולד ומשנולד יש להגן על קדושת חייו ועל כבודו".  
 
כל הזכויות שמורות במאמר זה לעו''ד אסף אודיז
[1] ש' ילינק, הולדה בעוולה - זכויות תביעה ופיצויים, ירושלים תשנ"ז.