לבירור פיצויים, ניתן להתקשר:
03 686 8831
לייעוץ חינם ללא התחייבות, עבור הערכת שווי תביעתך, יש למלא פרטים:
התקשרו: 03-686-8831

רשלנות רפואית - חישוב הפיצויים ברשלנות רפואית

ככלל, בתביעות בגין רשלנות רפואית חישוב הפיצויים בגין נזקי גוף נתונים לשיקול דעת בית המשפט ואינם קבועים מראש. החוק אינו מגביל את בית המשפט בסכומי מינימום או מקסימום לעניין שיעור הפיצויים. בבואו לחשב את גובה הפיצויים, על השופט להתחשב במספר גורמים, וביניהם: גיל התובע, שיעור נכותו, מצבו הכלכלי ורמת השתכרותו עובר לפגיעה, מצבו הרפואי הקודם, שיעור השתכרותו העתידית וכיוצ"ב גורמים. 

הגם שחישוב הפיצויים נתונים לשיקול דעת בית המשפט, בית המשפט בכל זאת עושה זאת, תוך שהוא שם לנגד עיניו את עיקרון השבת המצב לקדמותו. פירושו של דבר, שהפיצוי צריך להיות בשיעור כזה שיכסה את הנזקים שנגרמו לו ויכסה את כל ההוצאות שעליו להוציא על מנת להשיב את המצב לקדמותו או לכל הפחות לחיות ברמת חיים כזו הדומה לרמת החיים בה חי, בטרם הנזק שנגרם לו כתוצאה מן הרשלנות הרפואית.

חישוב הפיצויים ברשלנות רפואית הינו פועל יוצא של העיסוק בדיני נזיקין שמכוחן נקבעו בפסיקה ובחקיקה ראשי נזק עצמאיים בגין כל פיצוי נפרד, כאשר אלו נחלקים לנזק כללי ולנזק מיוחד כאשר הראשון הינו נזק שניתן לשום אותו מבחינה כמותית והינו בבחינת הוצאות רפואיות לעבר כנגד חשבוניות וקבלות, הפסדי השתכרות לעבר, הוצאות ריפוי ונסיעות לעבר לכן תביעת מיטיבים.  הנזק הכללי, הוא זה שנתון לשיקול דעת בית המשפט, כאשר נזק זה הינו בלתי ממוני, והינו מפצה בבסיסו על הפסדי השתכרותו של ניזוק לעתיד המהווים את אותה גריעה של כושר ההשתכרות של הניזוק עד הגיעו לגיל פרישה כאשר גיל זה לשכיר הינו 67 שנים לגבר ולאישה עד גיל 65 שנים, ואילו לעצמאי עד גיל 70 שנים, הפסדי זכויות סוציאליות לעבר ולעתיד ו/או הפסדים פנסיוניים לעבר ולעתיד, בכפוף להוכחת ההפסד, פיצוי בעבור כאב וסבל כאשר לבית המשפט שיקול דעת נרחב בתיקים בהם פגיעת הניזוק הינה משמעותית. 

גורמים רלוונטיים שעשויים להשפיע על גובה הפיצויים בראי הפסיקה:  

גילו של הניזוק: 

במידה ולניזוק נגרמה נכות כתוצאה מן הרשלנות הרפואית, הרי שככל שגילו של הניזוק צעיר יותר, כך הנכות שנגרמה לו תלווה אותו שנים רבות יותר. כמו כן, גילו של הניזוק, במסגרת נסיבותיו, עשוי להשפיע גם על יכולתו להשתכר בעתיד ועל יכולתו להשתכר בעתיד במשלח יד שונה מזה שבו עסק בטרם הנכות. על השופט להתחשב בעלויות ההוצאות הרפואיות, לרבות החמרה אפשרית במצב הרפואי בעתיד, וכן בהפסדי שכר עתידיים, וביניהם גם תשלומי הפנסיה. במקרים בהם תוחלת החיים הינה שאלה מהותית, שכן עולה טענת קיצור תוחלת חיים, אזי שאת הסכומים המחושבים לעניין הפסדי ההשתכרות לעתידו של הניזוק, מחשבים תוך התייחסות לתוחלת החיים הקונקרטית וביחס לשכר הניזוק בכל הזמנים הרלבנטיים לקרות האירוע המקים את עילת הרשלנות.  
במקרים בהם הניזוק הינו קטין ואין לגביו ראיות מובהקות המעידות על רקע הצטיינותי שיכול להוביל להתבלטות הניזוק במהלך חייו, אזי בסיס השכר לחישוב פיצוייו בהתאם לפסיקה יהיה גובה השר הממוצע למשק, שאם לא כן, תחול דרך חישוב הדרגתית שתראה את דרך קידומו של הניזוק במהלך חייו כלכלית ואת  קביעת בסיב השכר לכל פרק ותקופה בחייו. 

השפעת היות הנכות תפקודית או רפואית על סכום הפיצויים:

הנכות הרפואית הינה כזו שאינה מונעת מן הנכה לתפקד בצורה תקינה ולהתנהל באופן עצמאי. בגדר הנכות הרפואית ניתן למנות, בין היתר, גם צלקות ופגמים אסתטיים אחרים שפעמים רבות נגרמות כתוצאה מרשלנות רפואית בתחום הרפואה הפלסטית.  
לעומת הנכות הרפואית, הנכות התפקודית הינה כזו שאינה מאפשרת לנכה להמשיך ולתפקד בצורה נורמטיבית וחייו אינם מתנהלים כהרגלם מן הבחינה הנפשית/הפיזית והכלכלית. כאלה הן למשל נכויות מתחומי הפסיכיאטריה, אורטופדיה, נוירולוגיה וכיוצ"ב תחומים.

את שיעורי הנכות התפקודית מודד בית המשפט ומכמת אותם לכדי אחוזים בעזרת תימוכין של חוות דעת רפואיות המוגשות מטעם בעלי הדין או מטעם מומחים שמונו על ידי בית המשפט. ככל ששיעורי הנכות גבוהים יותר, וככל שהדבר ישפיע על היכולת של הניזוק להשתכר בעתיד, הרי שהדבר יבוא לידי ביטוי בסכום הפיצויים שייפסק לטובתו. להבדיל ממה שמקובל לחשוב, במקרה של מוות, סכום הפיצויים הוא לא בהכרח גבוה יותר, שכן בעניין זה חלה שיטת חישוב שמכונה "שיטת היידות" שעיקרה בהקמת משפחה רעיונית, ובהוספת יידת קיום כאשר זו מושמטת בעת מותו של ניזוק ובכך מתבטא החיסכון בהוצאות המת שאינן נזקק להוצאותיו אלה במותו ולפיכך יהיו פיצויי העזבון דלים יותר, יחסית מאותו הניזוק שפגיעתו הייתה מהותית ומורכבת אולם נותר בחייו.

אופן חישוב שכרו של הניזוק:

בית המשפט מתחשב בשכרו הממוצע של הניזוק עובר לנזק שנגרם לו. כמו כן, בית המשפט בוחן עד כמה הנזק שנגרם לו ישפיע על הפסדי השכר שלו בעתיד.   
במידה והניזוק הינו קטין, הרי שבית המשפט מחשב את שכרו על פי השכר הממוצע במשק, ללא התחשבות בגילו, דתו ומוצאו. לרוב, פוסקים פיצויים בגין אובדן השתכרות עתידית ביחס לקטינים, במקרים של רשלנות רפואית הנגרמת במסגרת ניתוחי לידה.  

האם למצבו הרפואי של הניזוק טרם הרשלנות הרפואית ישנה השלכה לעניין הפיצויים? 

בית המשפט אכן מתחשב בנתון זה. כלומר, בבואו לפסוק  לניזוק פיצויים, שנועדו לפצותו בין היתר בגין אובדן השתכרות עתידית, יילקח בחשבון האופן בו מצבו הרפואי טרם הרשלנות הרפואית היה ממילא פוגע בהשתכרותו העתידית.   

עזרה מצד ג', לרבות עזרה בידי בן משפחה –

לא תמיד ניתן להשיב את המצב לקדמותו, וגם לאחר ניסיון לתקן את הנזק הרפואי שנגרם לניזוק כתוצאה מן הרשלנות הרפואית, הוא ממשיך לסבול ממגבלות ומנכויות. לעתים, מדובר בפגיעות ובמגבלות שמצריכות אותו להיעזר בצד ג' באופן יומיומי לצורך ביצוען של פעולות הקשורות לשגרה היומיומית, כדוגמת רחצה, עשיית צרכים, לבישת בגדים, ניידות וכיוצ"ב פעולות. 

בית המשפט צריך להתחשב גם בנתון זה – הצורך בסיוע מצד ג' ועלותו בהווה ובעתיד, בבואו לאמוד את סכום הפיצויים. לעתים, בית המשפט עושה זאת גם כאשר הצד השלישי הוא בן משפחה של הניזוק.