לבירור פיצויים, ניתן להתקשר:
03 686 8831
לייעוץ חינם ללא התחייבות, עבור הערכת שווי תביעתך, יש למלא פרטים:
התקשרו: 03-686-8831

רשלנות רפואית בהריון

מתי ניתן להצביע על רשלנות רפואית בהריון?

לאורך תקופת ההיריון, כל אישה הרה מחויבת בסדרת בדיקות מעקב שמטרתן אבחון מקדים ככל הניתן של בעיות שונות העלולות להתפתח תוך כדי ההיריון בקרב האישה ההרה או בקרב העובר. רשלנות רפואית בהריון היא למעשה הגדרה כוללת למעקב הריון שגוי המתקיים כאשר הרופא המטפל איננו מבחין בהתפתחותם של מומים מולדים אצל העובר, או לחילופין, איננו מנתח בצורה הנכונה את תוצאות הבדיקות הנערכות לאישה ההרה ועוברה לאורך תקופת ההיריון. 

לעתים קרובות בתביעות בגין רשלנות רפואית בהיריון, יטענו התובעים את טענת ה"הולדה בעוולה", לפיה, עקב הרשלנות הרפואית בהיריון, הם המשיכו עם ההיריון והביאו לאוויר העולם ילד שצפוי לסבול ממצב רפואי כל חייו וגם חייהם בתור הוריו יהיו מלווים בכאב רב. 
 
איך להוכיח את הטענה ?

על מנת להוכיח טענה הולדה בעוולה – (קרי, שטוב היה אלמלא נולדתי, שכן בעקבות הרשלנות הרפואית נולדתי עם מומים שאילו היו מתגלים תוך כדי ובמהלך ההיריון יתכן והוריי היו בוחרים להפסיק את ההיריון ובכך למנוע ממני ומהם חיים מלאים קשים ומלאי כאב וסבל), על התובע באמצעות בא כוחו להוכיח, כי – מעקב ההיריון והטיפול הרפואי שניתן לאימו במהלך ההיריון היו רשלניים. 

בדומה לתביעות בגין טיפול לקוי, גם בתביעות מסוג זה, יש להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי – קרי, אלמלא הטיפול הרשלני, אילו היה מתגלה המום במהלך ההיריון, הרי שהוריו היו מקבלים החלטה להפסיק את ההיריון. 

לבסוף, על התובע בעזרת בא כוחו לאמוד את הנזק שנגרם לו ולמשפחתו בעקבות הרשלנות הרפואית. בתביעות בגין רשלנות רפואית שהתרחשה במהלך ההיריון ישנה חשיבות מכרעת  לתיעוד הרפואי, למסמכים בהם תיעדו הרופאים את מעקב ההיריון, את תוצאות הבדיקות ואת הנחיותיהם. 

תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהיריון הינה שבע שנים. את מניין שבע השנים מתחילים לספור ממועד גילוי הרשלנות. אולם, במקרה ומי שמגיש את התביעה הוא היילוד שנולד עם מום כתוצאה מן הרשלנות הרפואית, הרי שמניין שבע שנות ההתיישנות מתחיל מרגע הגיעו של היילוד לגיל בגיר – גיל 18 ונפסק בהגיעו לגיל 25.   
עוד במהלך ההיריון יש הריונות המסווגים כ"הריונות בסיכון". פירושו של דבר שבמהלך ההיריון, על האישה ההרה להימצא במעקב צמוד יותר מן הנורמה. הריון בסיכון יכול להיות מוגדר ככזה בגלל מצבו הגופני/בריאותי/התפתחותי של העובר ויכול להיות כזה בשל מצבה הגופני/בריאותי של האישה. כך למשל אישה הרה הסובלת מסכרת הריונית, או אישה שסבלה משורה של הפלות וכיוצ"ב מצבים, אשר מצריכים מעקב ובקרה אחר מצבה הרפואי של האישה ושל ההיריון. לעתים, כבר מעצם היותה של האישה בהיריון מכניס אותה לקבוצת סיכון ולפיכך למידע הרפואי ולהיסטוריה הרפואית שלה ישנה חשיבות רבה מבחינת סוגי הבדיקות ותדירות המעקב שהרופא המטפל ינחה בעניינה. לעומת זאת, ישנם הריונות שבתחילתם יהיו תקינים ובשלב ממתקדם יותר של ההיריון יהפכו את ההיריון ל"היריון בסיכון".  

במידה ואישה הרה הייתה צריכה להיכלל בקבוצת "הריון בסיכון" והדבר לא בוצע וכתוצאה מכך המעקב שקיבלה במהלך ההיריון לא תאם את צרכיה וכתוצאה מכך נגרם לה ו/או לעובר נזק, הרי שיהיה מקום לבחון את השאלה, מדוע לא סווגה האישה בקבוצת הסיכון, האם היה מקום לסווגה בקבוצת סיכון על בסיס ממצאים ונתונים שהיו בידי הרופא המטפל וכיוצ"ב שאלות, שיתכן והתשובות שלצידן יקימו בסיס להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהיריון.  

בשורות הבאות ריכזנו עבורכם מידע כללי אודות עילות שונות להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון:

רשלנות רפואית בבדיקת סקירת מערכות 

סקירת מערכות

סקירת מערכות הינה בדיקת אולטרא סאונד הנערכת לנשים בהריון בשתי תקופות שונות של ההיריון. סקירת המערכות המוקדמת נערכת בין השבוע ה-13 לשבוע ה-17 של ההיריון והבדיקה השנייה (סקירת מערכות מאוחרת) נערכת בין השבוע ה-20 לשבוע ה-24 של תקופת ההיריון. בדיקה זו אומנם איננה מאבחנת במאת האחוזים את המומים האפשריים (אחוז הזיהוי בבדיקה עומד על 90%), אך בדיקה זו מאפשרת גילוי ממצאים מחשידים לקיומם של מומים כאלו ואחרים בעובר, וכפועל יוצא מכך, היא מאפשרת מעקב אחר הממצאים השונים באמצעות בדיקות המשך. רשלנות רפואית בבדיקת סקירת המערכות נובעת בין היתר מאבחון שגוי או לקוי של הממצאים המחשידים העלולים להעיד על הופעת מומים אצל העובר.
 
רשלנות רפואית באבחון תסמונת דאון

תסמונת דאון

תסמונת דאון הנובעת מפגם גנטי היא למעשה הפרעה התפתחותית שהלוקים בה סובלים מפיגור שכלי. שכיחותה של תסמונת דאון בקרב יילודים עולה ככל שגיל האישה ההרה עולה, כאשר הדרך היחידה למנוע את לידתם של יילודים הסובלים מתסמונת דאון היא באמצעות אבחון מקדים המאפשר לאישה ההרה ובן/ת זוגה להחליט על הפסקת הריון. אבחון התסמונת מתאפשר באמצעות סוגים שונים של בדיקות שאינן פולשניות כגון: בדיקת דם ובדיקת שקיפות עורפית לצד בדיקה פולשנית שהיא למעשה בעלת כושר ניבוי גבוה יותר של התסמונת. מכיוון שהבדיקה הפולשנית עלולה להזיק לעובר, ההחלטה בנוגע לביצוע בדיקה זו מתקבלת במסגרת הייעוץ הגנטי המוענק לאישה ההרה בתחילת ההיריון. רשלנות רפואית באבחון תסמונת דאון מתרחשת במקרים בהם התקיים פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות השונות או במקרים בהם האישה ההרה איננה הופנתה על ידי הרופא המטפל לביצוע אחת מהבדיקות הנדרשות לצורך אבחון התסמונת. 

רשלנות רפואית בבדיקות מי שפיר 

מי שפיר

בדיקת מי שפיר היא למעשה בדיקה המיועדת לצרכי אבחון של מומים או פגמים שונים בעובר במהלך תקופת ההיריון. בדיקה זו נערכת באמצעות שאיבה של כמויות ממי השפיר המצויים בתוך הרחם ובתוכם העובר מתפתח, והיא נערכת אך ורק במקרים בהם קיים חשש מוגבר להימצאותם של מומים ופגמים גנטיים בקרב העובר. בדיקת מי השפיר מתבצעת החל מהשבוע ה-13 להיריון והיא מלווה בסיכון מוות לעובר ברמה של למעלה מ0.5%. רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר עלולה להתרחש לאורך כל שלבי הבדיקה, החל משלב טרום הבדיקה, דרך שלבי הבדיקה עצמה ועד לשלבים שלאחר ביצוע הבדיקה. בדיקת מי שפיר מחייבת את הצוות המטפל בביצוע בדיקות מקדימות אשר נועדו לבחון את התאמת המועמדת לבדיקה להליך הבדיקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת סיסי שליה

סיסי שליה

בדומה לבדיקת מי שפיר, גם בדיקת סיסי שליה מיועדת לצרכי אבחון או שלילה של מומים המופיעים אצל העובר. בדיקה זו ניתנת לביצוע החל מהשבוע ה-10 להיריון ועד לשבוע ה-13, ונהוג לבצע אותה בקרב נשים הרות מעל גיל 35 ובכל אותם מקרים בהם ידוע כי אחד מבני מההורים הינו נשא של מחלה גנטית. בדיקת סיסי שליה נחשבת לבדיקה פשוטה יחסית, ובמסגרת מוחדרת מחט דקיקה לשלייה באמצעותה ניתן לשאוב חומר סיסי מהשלייה לצרכי אבחון גנטי. בכל אותם מקרים בהם הבדיקה איננה מתבצעת באופן תקין וכתוצאה מהבדיקה התפתח זיהום של מי השפיר או פציעה פיזית של העובר וכדומה, ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. 

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי בהריון

ייעוץ גנטי

ייעוץ גנטי הינו תהליך המתקיים ברוב המקרים במסגרת תכנון הריון או ליווי הריון, ובמסגרתו מוענק למטופל מידע מורחב אודות בעיות שונות הקשורות במחלות גנטיות כאלו ואחרות. ההפניה לקבלת ייעוץ גנטי מתבצעת בכל אחד מהמקרים הבאים: מתן שירותי ייעוץ כחלק מהליך תכנון ההיריון, ממצאים מחשידים בבדיקות סקר במהלך תקופת ההיריון, בני זוג הנושאים מחלות גנטית או כאלו בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות ועוד. רשלנות רפואית בכל הנוגע לייעוץ גנטי במהלך תקופת ההיריון נובעת בין היתר מהסיבות הבאות: אי הפניה לקבלת שירותי ייעוץ גנטי, ייעוץ מוטעה, שגוי או לוקה בחסר, אי הפניית בני הזוג להמשך בדיקות גנטיות וזאת בהתאם למוצאו של כל אחד ואחת מבני הזוג וההיסטוריה המשפחתית שלהם, רשלנות באבחון ממצאי בדיקות גנטיות הנערכות במהלך תקופת ההיריון ועוד. 

רשלנות רפואית באבחון פיגור שכלי בקרב היילוד
פיגור שכלי הוא למעשה סוג של הפרעה קוגניטיבית הפוגעת ברמה משתנה ביכולותיו של היילוד לרכוש מיומנויות חיים בסיסיות, לרבות, מיומנויות למידה. בין יתר הגורמים לפיגור שכלי נמצא גורם גנטי- תורשתי, וברוב המקרים ניתן לטפל בבעיה באמצעות אבחון מקדים. רשלנות רפואית באבחון פיגור שכלי בקרב היילוד נובעת בין היתר בגין אי ביצועו של מעקב היריון תקין התואם את הסטנדרטים הטיפוליים הנדרשים והמקובלים. כמו כן, ישנם מקרים בהם במהלך לידה רשלנית נגרם נזק בלתי הפיך לעובר הגורם לו לפיגור שכלי, וזאת במקרים כגון: אי אבחון מהיר של מצוקה עוברית. 

רשלנות רפואית באבחון שפה שסועה 
שפה שסועה הינה תופעה רפואית במסגרת תינוקות נולדים עם שסע אנכי בחלל הפנים באזור שבין האף לשפה העליונה. תופעה זו, מעבר להיותה פגם אסתטי עלולה להוביל גם לבעיות ברמה התפקודית של היילוד, החל מקשיים בלעיסה ושתייה, דרך קשיי נשימה ועד להפרעות דיבור ושמיעה. הסיכוי ללידת ילד הסובל משפה שסועה הינו אחד ל-700 לידות, כאשר אבחון השפה השסועה יכול להתבצע באמצעות בדיקות אולטרא סאונד הנערכות במהלך תקופת ההיריון. במקרים בהם הרופא המטפל איננה ערך עבור האישה ההרה את מלוא הבדיקות הרפואיות הנדרשות עלול להיווצר מצב במסגרתו לא אובחנה השפה השסועה בקרב היילוד, והדבר מהווה עילה להגשתה של תביעת רשלנות רפואית. 

רשלנות רפואית בשיתוק מוחין
שיתוק מוחין הינה סיטואציה רפואית במסגרתה נגרם נזק בלתי הפיך למוחו של העובר או היילוד במהלך תקופת ההיריון, במהלך הלידה או לאחריה. סיטואציה רפואית זו מתאפיינת בתסמינים כגון: פיגור שכלי, חירשות, שיתוק בגפיים, עיוורון, קשיים בדיבור ועוד. מכיוון שלא ניתן לרפא שיתוק מוחין, קיימת חשיבות מכרעת לאבחון מקדים ומדויק של מכלול המגבלות הנלוות לשיתוק המוחין, וכפועל יוצא מכך להתאים את הטיפול הרפואי והחברתי הראוי והנכון. בין יתר הסיבות המרכזיות הגורמות לשיתוק מוחין ניתן למצוא: פגות, מומים התפתחותיים של המוח, רעלנים, פגיעות מוחיות כתוצאה מחבלה, היעדר חמצן ברקמות של המוח ועוד. רשלנות רפואית בשיתוק מוחין מתרחשת כאשר התבצע הליך לקוי של הבדיקות השונות במהלך תקופת ההיריון. 

פיצויים בתביעות בגין רשלנות רפואית בהריון

תביעות בגין רשלנות רפואית הנגרמת כתוצאה ממעקב שגוי במהלך ההיריון, פענוח שגוי של תוצאות בדיקות או אי שימת לב לנתונים וממצאים אשר צריכים להעביר את האם למעקב אחר היריון בסיכון, כל אלו ועוד, עלולים להסתיים בלידתו של תינוק עם נזק בלתי הפיך וכפועל יוצא מזה חייו וחיי הוריו השתנו לאין הכר. על פניו, כל פיצוי שבעולם, גבוה ככל שיהיה בוודאי לא יהווה מזור לכאב לסבל ולקשיים שנגרמו להורים ולילד ובכל זאת, במידה והתביעה מתקבלת, בדרך כלל סכומי הפיצויים יהיו גבוהים מבין סכומי הפיצויים המוכרים לנו בתחום הרשלנות הרפואית  

רשלנות רפואית בלידה

באופן דומה לתקופת ההתיישנות במקרה של תביעות בגין רשלנות בהיריון, גם לעניין תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה, הרי שלמעשה הנפגע מרשלנות כאמור יכול להגיש תביעה עד שבע שנים מיום שמלאו לו 18 שנים, (קרי, עד הגיעו של הנפגע לגיל 25). 

במידה והוכחה עילה לתביעה, וכתוצאה מהרשלנות הרפואית, נפגע היילוד והוא נותר עם נזקים בלתי הפיכים, כדוגמת שיתוק מוחין או נכות אחרת, הרי שסכום הפיצויים שייפסקו לטובתו יהיו גבוהים וישוקללו בתוכם פרמטרים רבים לצורך כלכלתו לאורך כל ימי חייו. כאשר אין מחלוקת לעניין קיומה של הרשלנות הרפואית, יתכן וחברות הביטוח תעדפנה לסיים את המקרה בפשרה במקום  להתמודד עם תביעה משפטית.
במקרה בו מדובר בתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, הרי שישנה חשיבות רבה לתיעוד ולרשומות הרפואיות. מאידך, במידה וקיים חוסר של תיעוד כזה או אחר, אין פירושו של דבר שהתביעה אבודה. בית המשפט מודע לכך שלעתים, דווקא בהיבט זה, רוב המסמכים והתיעוד נמצאים בידי הצד שכנגד ולא בהכרח בידי התובע. לפיכך, בנסיבות מסוימות, במידה וישנו חוסר ברשומות רפואיות, יתכן ויועבר הנטל להוכחת התביעה לצד שכנגד.    

בין המקרים בהם הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, ניתן למצוא את המקרים הבאים:  
 
הוצאת השיליה באופן רשלני 
מי מכם שעבר תהליך של לידה או נכח בה, בוודאי שמע את הצוות הרפואי אומר לא אחת, שמבחינתו הלידה מסתיימת לא עם הוצאת התינוק, אלא עם הוצאת השיליה. רק לאחר שהשיליה יוצאת, מרשה לעצמו הצוות הרפואי  בחדר הלידה לומר את המילים: "מזל טוב". ובצדק. שכן, במידה והשיליה אינה מוצאת לחלוטין מגופה של היולדת, הרי שהדבר עלול לסכן את מצבה הבריאותי ואת חייה ועלול להשפיע על יכולתה של האישה להרות שוב בעתיד.   

רשלנות בביצוע לידה מכשירנית 

לעתים, עולה צורך רפואי לבצע לידה מכשירנית, תוך שימוש במלקחיים או בוואקום. במידה וההליך מבוצע באופן לקוי, הרי שהיילוד עלול להינזק באופנים שונים: גלגלתו עלולה להיפגע ואף לסבול משברים, הוא עלול לפתח דימומים פנימיים במוחו. במקרים מסוימים, הוא עלול לסבול כתוצאה מכך מפיגור שכלי ושיתוק מוחין. לידה מכשירנית המבוצעת באופן רשלני, עלולה להותיר גם את היולדת עם נזקים גופניים כדוגמת קרע בנרתיק או בצוואר הרחם ופגיעה בצוואר האגן.  

רשלנות רפואית בעיכוב או בזירוז לידה
ישנם מצבים בהם עולה הצורך להשפיע באופן רפואי על מועד הלידה ולא ממתינים שהטבע יעשה את שלו, בין אם בגין סיבות הקשורות למצב בריאותה של האם ובין אם בגין סיבות הנעוצות במצבו הבריאותי של העובר, לזרז את הלידה או לעכבה. עם זאת, את שני התהליכים הללו צריך לעשות בתנאים מסוימים, תוך שימוש בחומרים מסוימים במינונים המתאימים והכל תוך השגחה צמודה על האם והעובר. במידה ולא היה צורך בעיכוב או בזירוז, או שהעיכוב או הזירוז בוצעו באופן לקוי, הרי שהדבר עלול להקים עילה  לתביעה.

נפגעתם מרשלנות רפואית כזו או אחרת במהלך ההיריון? רוצים לדעת יותר על הליכי הגשת תביעות רשלנות רפואיות בהריון? אצלנו ב-אסף אודיז, משרד עורכי דין המתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואיות בהריון ובלידה תוכלו להסתייע במגוון רחב של שירותים לאורך כל הליך ניהול התביעה. צרו איתנו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ והכוונה משפטית ללא כל עלות והתחייבות מצידכם.