לבירור פיצויים, ניתן להתקשר:
03 686 8831
לייעוץ חינם ללא התחייבות, עבור הערכת שווי תביעתך, יש למלא פרטים:
התקשרו: 03-686-8831

שיתוק מוחין - פיצוי בסך 4,200,000ש"ח ופיצויים עיתיים נוספים

רשלנות רפואית בלידה: ת.א. חיפה, 1381/99 לאון קגן נ‘ מדינת ישראל, טרם פורסם, 22/10/06, השופט אריה רזי

התובע נולד ביום 14/4/98 במרכז הרפואי ע“ש שיבא בתה“ש ואובחן שהוא סובל משיתוק מוחין ספסטי בארבע גפיים ומפיגור שכלי נכותו הרפואית היא בשיעור %100. התובע נולד בשבוע ה- 40 להריון לאחר שבשבוע 32 אושפזה האם עקב דימום קל. נערכה בדיקת אולטראסאונד שנמצאה תקינה.

במהלך הלידה התגלה דופק עוברי מהיר (טכיקרדיה) וחום של היולדת, לפיכך הוחלט על ביצוע יילוד מכשירני. תחילה ניסה הצוות ליילד את היילוד במלקחיים ולאחר מספר נסיונות שלא הצליחו נעשה שימוש בשולפן ריק (ואקום). לאחר שגם ניסיון זה לא צלח בוצע ניתוח קיסרי דחוף. משקלו של התובע בלידה היה 4,570 גרם והוא נולד במצב כללי קשה עם ניקוד אפגר נמוך ורמת חומציות נמוכה. התובע החל לסבול מפרכוסים ואובחן נזק מוחי עקב חוסר אספקת חמצן לרקמות המוח. התובעים הגישו חוות דעת של מומחה לגניקולוגיה ומיילדות לענין התנהלות הלידה וכן של נוירולוג ילדים לעניין הקשר הסיבתי בין ארועי הלידה והנזק המוחי שארע ליילוד.

כב‘ השופט אריה רזי קבע כי ביה“ח התרשל בהערכת המשקל עובר ללידה. נוכח הערכות המשקל השונות בין אנשי הצוות השונים, שחלקן גבוליות ביחס לצורך ה ללידה בניתוח קיסרי, היה מקום לבצע בדיקת US לצורך הערכת משקל מדויקת יותר. התרשלות בי“ח מתבטאת גם בכך שהרופא המומחה שהוזעק לחדר לידה לא עודכן בדבר הערכות המשקל הגבוהות. על פי ההלכה הפסוקה אל לו לרופא להסתפק במה שרואות עיניו וכי חובה עליו לחקור ולבדוק את החולה ע“מ לקבל תמונה מלאה. ביהמ“ש ביקר את החלטת הנתבעת שלא להעיד את אנשי הצוות כלל, בין היתר נוכח העובדה שהמומחים העידו כי השימוש במלקחיים ובשולפן הריק מצריך מומחיות מיוחדת. ביהמ“ש קבע כי התקיימו התנאים המבססים אבחנה של תשניק סב- לידתי, וכי אין רלוונטיות להנחה שאמו של היילוד סבלה מזיהום עובר ללידה נוכח העובדה שבדמו של היילוד לא נתגלה ספירה לבנה גבוהה. עוד קבע בית המשפט כי לא נעשה מעקב רצוף אחרי הדופק של היילוד במהלך הניסיונות המכשירנים ואין משקל לרישום ”דופק עובר תקין“ כאשר הוא נולד במצב כ“כ קשה. גם הניסיון לדחוף את ראשו של היילוד חזרה לתעלת הלידה יכול היה וצריך היה ללמד את המיילדים כי התינוק גדול וכי אינו יכול לעבור בתעלת הלידה הצרה. משלא הועברה הלידה למסלול של לידה קיסרית בזמן, נולד התינוק כשהוא סובל מנזק מוחי על רקע אספיקציה.

לעניין הקשר הסיבתי קבע בית המשפט כי קיימים ארבעה קרטריונים של מצב היילוד המסייעים לקביעת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות בלידה והשיתוק מוחין, אפגר נמוך, ערכי החומציות, מצב נוירולוגי וכשל רב מערכתי כלומר פגיעה במערכות נוספות בגוף מלבד המוח. למרות שבמקרה זה שני הקרטריונים האחרונים לא הוכחו, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע עמד בנטל הנדרש להוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלות רופאי הנתבעת בניהול הלידה ובין הנזק המוחי שנגרם לו. בית המשפט פסק לתובעים
פיצוי בדרך של תשלום עיתי סכום של 20,000 ₪ לחודש וכן סכום חד פעמי בסך 4.2 מיליון ₪